
ג'וזף פילאטיס, האיש מאחורי השיטה
ג'וזף הוברטוס פילאטיס (Joseph Hubertus Pilates) היה הרבה יותר מממציא שיטת אימון. הוא היה הוגה, חוקר גוף ונפש, ומקדים את זמנו בכל הקשור לתנועה, שיקום ובריאות הוליסטית. השיטה שפיתח (Contrology) הפכה עם השנים למה שאנחנו מכירים היום כפילאטיס, אך העומק שלה גדול בהרבה מסט תרגילים.
ג'וזף פילאטיס נולד בשנת 1883 בעיירה מונשנגלדבך (Mönchengladbach) שבגרמניה. הוא גדל וחי בגרמניה עד תחילת המאה ה־20, ולאחר מכן עבר לאנגליה. לאחר מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית, שם חי ופעל עד מותו בשנת 1967, בגיל 83, בניו יורק.
ילדותו של פילאטיס לא הייתה פשוטה. הוא סבל ממספר מחלות כרוניות: אסתמה קשה,רככת (Rickets),קדחת שגרמה לחולשה כללית.
גופו היה חלש ופגיע, והוא חווה פער גדול בין הרצון הפנימי שלו לבין היכולות הפיזיות. דווקא החולשה הזו הפכה למנוע חקירה. פילאטיס החל ללמוד אנטומיה, תנועה ונשימה כבר בגיל צעיר, מתוך צורך אמיתי לחזק את עצמו.
אביו היה מתעמל ואמו עסקה ברפואה טבעית, שילוב שיצר חיבור מוקדם בין כוח, שליטה ותודעה בריאותית.
כבר כנער הוא תרגל התעמלות קרקע, אגרוף,יוגה, אמנויות לחימה, תרגילי נשימה.בגיל צעיר כל כך, הוא כבר פיתח גוף חזק ומאוזן, עד כדי כך ששימש כמודל אנטומי ללימודי רפואה.
פילאטיס לא היה רופא, אך הידע שלו באנטומיה, פיזיולוגיה ושיקום היה יוצא דופן לתקופתו. הוא האמין שרוב הבעיות הגופניות נובעות מהרגלי תנועה שגויים, שיציבה לקויה פוגעת בנשימה, במחזור הדם ובמערכת העצבים ושחוסר בתנועה מודעת עלול לוביל למחלות.הוא ראה בגוף מערכת אחת שלמה (גוף, נשימה ותודעה ) תפיסה שהקדימה בהרבה את הרפואה המודרנית.
השיטה שפיתח נקראה במקור Contrology, אמנות השליטה המלאה בגוף דרך התודעה.עקרונות היסוד של השיטה כללו:
ריכוז (Concentration)
שליטה (Control)
דיוק (Precision)
נשימה (Breathing)
זרימה (Flow)
מרכז (Centering)
פילאטיס האמין שתנועה נכונה חייבת להתחיל מהמרכז מה שאנחנו מכנים כיום "Powerhouse" ( שרירי הבטן העמוקים, רצפת האגן, הגב והנשימה).
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פילאטיס שהה באנגליה ונכלא במחנה מעצר כאזרח גרמני. במקום לשקוע בפאסיביות, הוא החל ללמד את שאר העצורים תרגילי תנועה, נשימה וחיזוק. במהלך תקופה זו הוא הבחין בזה שהעצורים שהתאמנו בשיטתו חלו פחות במגיפות שפקדו את המחנה.
בהמשך, הוא הועבר לעבוד כאח בבית חולים צבאי וטיפל בפצועים ומרותקים למיטה. כדי לשקם פצועים שלא יכלו לקום מהמיטה, פילאטיס חיבר קפיצים למיטות בית החולים ויצר מערכת התנגדות שאפשרה תנועה מבוקרת בשכיבה. כך נולדו למעשה עקרונות הרפורמרוהקאדילק (Trap Table)
המטרה לא הייתה "אימון", אלא החזרת תפקוד, שליטה וטווחי תנועה.
לאחר המלחמה חזר פילאטיס לגרמניה, אך סירב לאמן את הצבא הגרמני. בשנת 1926 היגר לניו יורק עם אשתו קלרה פילאטיס.
בניו יורק הם פתחו סטודיו סמוך לבלט ניו יורק, ומהר מאוד השיטה אומצה על ידי רקדנים, כוריאוגרפים, שחקנים וספורטאים.
השיטה שימשה גם לשיקום פציעות וגם לשיפור ביצועים, שילוב מהפכני לאותה תקופה.
פילאטיס לא ראה בשיטה שלו אימון של שעה, אלא דרך חיים. הוא כתב ספרים, ביניהם:
Your Health (1934), Return to Life Through Contrology (1945).
הוא עסק בהרגלי ישיבה, נשימה, הליכה, שינה ואפילו אורח חיים עירוני וטען שהגוף המודרני "שכח" איך לנוע נכון.
לסיכום כמה עובדות מעניינות ופחות מוכרות:
- פילאטיס האמין שאדם בריא הוא אדם עם עמוד שדרה גמיש
- הוא התאמן עד יומו האחרון
- הוא התנגד לאימון מכני וחזרתי ללא מחשבה
- הוא ראה בנשימה כלי ריפוי מרכזי
